פרויקט בצלאל, תל-אביב- אדריכלות נוף

פרויקט בצלאל, תל אביב

צורנמל- טורנר, אדריכלות נוף

שוק בצלאל בתל אביב הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כחלק המהרקמה העירונית שהתרחבה צפונה ומזרחה. בשטח בו הייתה אמורה לקום שכונת יוקרה בתכנונו של האדריכל יוסף טישלר. השכונה לא הוקמה ובסופו של דבר הוקם בה מתחם הספורט של אגודת מכבי ולצדו התפתח שוק. ב- 1943 סמוך למגרש נפתח קולנוע אוריון. בתחילת שנות ה-70 העתיקה מכבי ת"א את פעילותה ליד אליהו, הקולנוע המשיך לפעול עד שנת 1991, נסגר ונהרס ובמקומו נבנה מגרש חניה.

פרוייקט בצלאל נבנה על מגרש החניה התחום בין רחובות טשרניחובסקי - מכבי וקינג ג'ורג'. אספלט רחב ידיים, שני עצי ברוש עתיקים ודוכן פלאפל - אכול כפי יכולתך. לאורך כל השנים בהיותו מגרש ריק, בלב בלוק הבנוי בצפיפות גבוהה ייצר נתק בין הרחובות הסובבים. כחלק ממדיניות עיריית תל אביב, ברבים ״ממתחמי היוקרה״ ובשיתוף פעולה עם היזמים, השטח מקו אפס של הבנין נשאר פתוח לציבור על אף הגדרתו כשטח פרטי ,החלטה הגוררת אחריה דילמות, תחזוקה, בעלות, ואחריות. החלטה זו שנועדה מראש לייצר ולשמר אופי בלוק אינטימי, עמדה בבסיס ההחלטות העיצוביות של הבינוי (ישר אדריכלים), הכיכר והמרחב הפתוח הסובב אותה. המתחם החדש יצר תפיסה ותפקוד חדשים של המקום שלא היו בו מעולם החל מבנייתו בשנות ה-20. נבנתה דופן מגורים חדשה, בעלת דופן מסחרית בקומת הקרקע לרחובות מכבי וטשרניחובסקי שממנה הכניסה ללובי המגורים והחניונים. בלבו של המתחם כיכר עירונית שעל דפנותיה שובצו מבני ציבור גני ילדים ומסחר. 

ההחלטה ליצר בלב הפרויקט ככר אורבנית מובהקת, נבעה משני שיקולים מרכזיים. הראשון היה הקרבה הגיאוגרפית לגן מאיר וגינת שינקין הסמוכים והשני, הרצון לייצר מרחב אורבני שבמהותו קושר את מתחם המגורים החדש לשוק הסמוך, שבאופיו הוא בליל דוכנים צבעוני של כלים, בדים ובגדים ההומה בשעות היום. מרחב שוטטות הקושר את תנועת האנשים החולפת, המתגוררת, המבלה, הקונה וכן מרחב לשהייה ובילוי. הכיכר רצופה באבן הרובע 10/40/10 של חברת "אקרשטיין" בגוונים שונים, אשר מסוגלת לשאת נסיעת כלי רכב כבדים. במרכז הכיכר, רהיט ייחודי, מגה-ספסל, מדק במבוק. אשר בתנועה אחת מצליח גם לתפור את הפרשי הטופוגרפיה והשיפוע החזק עליו יושב המגרש וליצור רצף מונגש בכל המרחב ואף לתחום אזורי תפקוד שונים בתוך הכיכר. הוא מכיל בתוכו בריכה ביולוגית, שולחנות בר וספסלי רביצה. כל אלה מאפשרים כר שימוש נרחב למשתמשים השונים לאורך שעות היממה. 

הפרויקט שרובו ככולו נבנה על תקרת חניון, דרש תכנון מדוקדק של בתי גידול על מנת לאפשר שתילת עצים אשר ייצמחו לעצים משמעותיים נותני צל ואוירה. ברחוב מכבי המשופע, תוכננה שדרה רחבה ובה משטחי דק, המיועדים לאתנחתא, ושווקים מתחלפים. במתחם זה אין ״חצר אחורית״ ואין חצר פרטית, החזית היא הרחוב, ה״אחורי״ הוא הכיכר. עיצוב המרחב הציבורי של פרויקט בצלאל הוא תוצר של קונפליקטים אלו אשר ליוו אותו מראשיתו ולאורך השניםלהיות אחר, אבל מקומי, ייחודי אבל חלק ממרחב העיר השוטף, מרחב של ציבור מול מרחב פרטי של סביבת מגורים, עכשווי אך כזה שישרוד עשור מאישורו ועד להקמתו. המרחב הפתוח בפרויקט שואף לגמישות, היודעת לקבל השתנות אורבנית. דיוק ,שיודע לנווט את התנועה המשתנה. סקרנות, לחזור ולשהות במרחב אשר יודע להכיל את כל אלה.

אדריכלים אחראים על הפרוייקט במשרד צורנמל טורנר אדריכלי נוף: דורונה יוגב, נתנאל לאלום ושירי ירקוני. אדריכלות: ישר אדריכלים  |   המזמין: צמח המרמן וקארסו נדל״ן